עפ"ג
בית המשפט המחוזי מרכז
|
32528-07-11
01/08/2011
|
בפני השופט:
1. אברהם טל אב"ד - סג"נ 2. ד"ר אחיקם סטולר 3. בנימין ארנון
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל עו"ד ליאת פלג
|
הנתבע:
חסן אבו מוסא עו"ד גיורא זילברשטיין
|
פסק-דין |
1. בפנינו ערעור המדינה על גזר דינו של ביהמ"ש השלום בפתח תקווה בת"פ 4309-11-10 מיום 30.6.11, (כב' השופטת מימון-שעשוע), לפיו הורשע המשיב בכתב אישום מתוקן בעבירות של סחר בסם מסוכן מסוג קוקאין בצוותא - עבירה לפי סעיף 13 + 19 א לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), תשל"ג-1973 (להלן:
"הפקודה") יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין תשל"ז-1977 (להלן:
"חוק העונשין"), תיווך בסם מסוכן, עבירה לפי סעיף 14 + 19 א לפקודה ושתי עבירות של הסתייעות ברכב לביצוע פשע בצוותא - לפי סעיף 43 לפקודת התעבורה יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין.
2. בגין העבירות הללו נדון המשיב לעונשים הבאים:
א. 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.
ב. 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור על עבירה מסוג עוון לפי פקודת הסמים.
8 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, שלא יעבור עבירה מסוג פשע לפי פקודת הסמים.
ג. קנס בסך 2,500 ש"ח.
3. מעובדות כתב האישום המתוקן עולה כי ביום 30.6.10 סיכם סוכן סמוי של מחלק הסמים מחוז מרכז במשטרת ישראל (להלן:
"הסוכן") עם אחר בשם עומר, שזהותו אינה ידועה למאשימה, לספק לסוכן קוקאין. ביום 1.7.10 הגיע המשיב יחד עם אחר בשם מוחמד למקום המפגש עם הסוכן בעיר לוד. המשיב ניגש אל חלון רכבו של הסוכן ומסר לו שתי שקיות ניילון קטנות שהכילו קוקאין במשקל של למעלה מחצי גרם. בתמורה שילם הסוכן למשיב 400 ש"ח.
ביום 4.7.10 הגיע הסוכן למקום המפגש בעיר לוד, שם פגש את המשיב, שהגיע יחד עם מוחמד ברכב הנהוג בידי המשיב. מוחמד מסר לסוכן שתי שקיות שקופות המכילות קוקאין במשקל של למעלה מחצי גרם ובתמורה שילם הסוכן למוחמד 400 ש"ח.
4. המשיב הודה והורשע בכתב האישום המתוקן בעבירה של סחר בסם מסוכן בצוותא לפי סעיפים 13 ו-19א לפקודה, יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין, תיווך בסם מסוכן - עבירה לפי סעיף 14 ו-19א לפקודה, וכן בשתי עבירות של הסתייעות ברכב לביצוע פשע בצוותא - עבירה לפי סעיף 43 לפקודת התעבורה יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין.
בטרם מתן גזר הדין, נקבע כי יתקבל תסקיר שירות המבחן בעניינו של המשיב.
גזר דינו של בימ"ש קמא
5. בגזר הדין כתב בימ"ש קמא כי המדובר במשיב בן 21 שנים, שהורשע, על פי הודאתו, כאמור לעיל, תסקיר שירות המבחן שניתן בעניינו מתאר לקיחת אחריות, תפקוד נורמטיבי בדרך כלל, ובדיקות שתן נקיות שנמסרו על ידו. המלצת שירות המבחן הייתה להטיל על המשיב עונש חינוכי בצירוף צו מבחן כדי לסייע לו לתפקד באופן נורמטיבי ולהתרחק מחברה עבריינית.
ביהמ"ש קמא לקח בחשבון לקולת העונש את העובדה כי למשיב אין הרשעות קודמות, כי הוא עובד במקום עבודה מסודר, וכי הוא שהה במעצר מאחורי סורג ובריח במשך כחודש וחצי ולאחר מכן שהה במעצר בית מלא וחלקי.
ביהמ"ש קמא הדגיש כי על אף חומרת העבירות, הרי שלאור שיקולי הקולא המפורטים לעיל, הוא החליט שלא להחזיר את המשיב לריצוי מאסר בפועל, וכאמור - גזר עליו 6 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות.
נימוקי הערעור
6. המערערת סבורה כי שגה ביהמ"ש קמא שעה שלא נתן את המשקל הראוי והמתבקש לחומרת העבירות בהן הורשע המשיב ולא גזר עליו עונש של מאסר ממושך בפועל מאחורי סורג ובריח, וכן לא פסל אותו מלנהוג בפועל ועל תנאי ולא הטיל עליו קנס בסכום גבוה ומשמעותי.
7. המערערת הדגישה כי עבירות הסחר בסמים בהן הורשע המשיב מסיבות נזק רב לציבור בכללותו ולא רק לאלה הצורכים את הסם, ולפיכך יש להעדיף במקרה דנן את האינטרס הציבורי שבהרתעת עבריינים על פני שיקולים אחרים.
8. עוד טוענת המערערת כי טעה ביהמ"ש קמא כשהשית על המשיב עונש של מאסר שירוצה בעבודות שירות, שכן לאור חומרת העבירות ונסיבות ביצוען היה מקום להשית עליו עונשים קשים יותר.
9. בנוסף טוענת המערערת כי המשיב ביצע עבירה של סחר בסם מסוכן מסוג קוקאין בצוותא עם אחר, תוך שהוא מסתייע ברכב לשם כך, וכי ביצע את העבירות לשם בצע כסף.